להיות משה בר סימן טוב

29-03-2020

קבלת החלטות בתנאי אי ודאות.

עד לא מזמן כותרת של סימפוזיון או סדנא למנהלים ועכשיו חלק שגרתי ממהדורות החדשות שלנו.

המשבר הנוכחי מדגים באופן קיצוני את הצורך לקבל החלטות ולבצע פעולות כשהקשר בין פעולה לתוצאה הוא לא ישיר ולא ברור.

שאלת (❓) טריליון הדולר שאותה מחפשים מנהיגים בכל העולם היא איפה עובר הגבול האופטימלי בין שמירה על בריאות הציבור לבין השמירה על חוסנו הכלכלי. משרדי הממשלה השונים צריכים לקבל החלטות שיביאו אותנו כמה שיותר קרוב לאופטימום הזה אבל התוצאות של ההחלטות שלהם יבואו לידי ביטוי רק בעתיד וגם אז הן תהיינה מושפעות מסט רחב של אירועים מקומיים וגלובליים.

ב 2007 פיתח דיויד סנודן את ה Cynefin Model (מילה וולשית שכדי לדעת איך מבטאים אותה אני מתקשר כל פעם לטובה אברבוך). זהו מודל שנועד לעזור למקבלי החלטות לבסס את החלטותיהם על בסיס רמת המורכבות של המצב בו הם נתונים. את רמת המורכבות הוא איפיין באמצעות הקשר שבין פעולה ותוצאה. ממצב פשוט שבו ברור איזו תוצאה תקבל מהפעולה ועד מצב כאוטי שבו אין אפילו בדיעבד דרך לזהות את הקשר בין הפעולות לתוצאות. העיקרון המרכזי של המודל הזה מבוסס על דרגות שונות של ניסוי וטעיה שמאפשרות להתקדם צעד אחד בכל שלב.

לכאורה – מה הבעיה? נשמע פשוט!

אלא שכדי שארגון יוכל להתנהל באופן הזה הוא צריך שיהיו בו מספיק דרגות חופש. הוא זקוק למנהלים:

✅ משוחררים עד כמה שניתן מדוגמות ועקרונות קשיחים

✅ פתוחים לשינויים תכופים

✅ חיים בשלום עם הטעויות שלהם