קבלת החלטות מבוססות נתונים
26-07-2020
* התמונה המלווה של הפוסט מייצגת בעיני את המאבק התפיסתי החריף שמתחולל בעשורים האחרונים על ההגמוניה של המדע והידע.
היה לי פעם מנהל (אמריקאי) שטען באדיקות שהוא Data Driven ושהוא מקבל החלטות רק על בסיס מידע מוצק ולא על פי שום קריטריון אחר.
הוא ממש האמין שהוא כזה (לפחות אם לשפוט על פי כמות הפעמים שהוא חזר על זה).
השאלה היא עד כמה זה באמת אפשרי.
כמה נקודות על "עובדות":
1. אם את כל ההחלטות בחיים שלנו היה ניתן לבסס על עובדות – אז לא היה מקום לויכוח.
העובדות היו "מסבירות" לנו בעצמן מה להחליט.
למה זה לא קורה?
כי כשהמציאות מורכבת עובדות שונות יכולות להוביל למסקנות הפוכות.
ואז נכנס הגורם האנושי שמחליט איזה משקל לתת לעובדות בתהליך קבלת ההחלטות
או שהוא מבקש עוד עובדות כדי לדעת איך לתעדף את העובדות שכבר יש לו (מוכר לכם?)
2. Mitchell Kapor אמר פעם: Getting information of the internet is like taking a drink of a fire hydrant.
במערכות מורכבות כמות המידע שיכולה להשפיע על ההחלטות שלנו היא עצומה.
(זוכרים שגם לתנועת הכנפיים של פרפר בצד אחד של העולם יש השפעה על סופה בצידו האחר?)
אם ננסה להגיע אל כל העובדות הרלוונטיות להחלטה שלנו, סביר להניח שנפספס את הרכבת וההחלטה תתקבל כשכבר לא תהיה רלוונטית.
3. גם אם נתגבר באמצעות מחשבים ובינה מלאכותית על הקושי להתמצא בתוך כמויות עצומות של מידע, מחקרים מראים שאנחנו מוטים לחפש תימוכין שיאשרו את העמדה שכבר התקבעה אצלנו עוד קודם.
אנחנו יורים את החץ ורק אז מסמנים את המטרה.
למעשה, המחשבה על בני האדם כעל יצורים שהם data driven היא אשליה.
ניסים טאלב קורא לתופעה הזו אמפיריציזים נאיבי.
אז מצד אחד אנחנו פריקים של מידע.
כמויות המידע שעל בסיסן אנחנו מקבלים החלטות הולכות וגדלות מדי יום.
ומצד שני - כל האופרציה הזאת נועדה כדי להצדיק עמדות שכבר גיבשנו מראש?
4. עד כמה שזה ישמע מוזר אנחנו מתבלבלים בין הוכחה חיובית להפרכה.
להפריך השערה זה קל – יש צורך בעובדה אחת שסותרת אותה.
אבל אם לא מצאנו עובדה כזו, איו סיבה לחשוב שהוכחנו את ההשערה.
למרות זאת אנחנו נוטים לעשות זאת.
{
בסוגריים נספר שבשנות ה 60 של המאה הקודמת, רופאים לא מצאו יתרון לחלב אם ולכן עודדו אימהות לא להניק.
הם דילגו באלגנטיות מהעובדה שהם לא מצאו יתרון לחלב אם למסקנה הלא נכונה שחלב אם הוא מיותר.
כל מה שהיה צריך כדי לסתור את טענתם היה גילוי של יתרון אחד להנקה (עם השנים התגלו כמובן יתרונות רבים גם לתינק וגם לאם).
סגור סוגריים.
}
5. קרל פופר טבע את עקרון ההפרכה.
בקליפת אגוז נאמר שהדרך לאמת עוברת דרך הפרכת השערות קודמות.
פופר היה פילוסוף של המדע ועקרון ההפרכה נגע בתאוריות מדעיות, אבל נדמה לי שאפשר ללמוד ממנו משהו גם על קבלת החלטות בימינו.
אם נאסוף את כל מה שנאמר, אני חושב שהתפיסה של data driven decision making מוגבלת להתמודדות עם בעיות טכניות, שאינן מורכבות.
אם להתחבר לימינו, כדי לדעת אם נכון לסגור את חדרי הכושר והבריכות כדאי שיהיו ברשותנו נתונים על שיעורי ההדבקה שם.
אבל אם ננסה להתמודד עם שאלות כמו האם, מתי ואיך להטיל סגר - פה כבר מדובר במערכת שיקולים כל כך מורכבת שספק אם יש אפשרות לבסס אותה על Data בלבד.
בשאלות מאוד מורכבות, הייתי מאמץ גישה שמזכירה את עקרון ההפרכה של פופר.
במקום לחפש נתונים שיאמתו את עמדתי, הייתי מחפש נתונים שיסתרו אותה!
ככל שיש יותר נתונים שאין בהם לפרוך את עמדתי כך היא מתחזקת.
עד היום שבו ימצא הנתון שיסתור אותה ואז אדרש לאמץ לעצמי עמדה חדשה.
וחוזר חלילה...
