ברוכים הבאים למאה ה 21 – על ערכים בעולם העבודה החדש
16-08-2020
אם חושבים על זה, הריחוק החברתי לא התחיל עם הופעת וירוס הקורונה.
קרוב לשלושים שנה שהטכנולוגיה משנה את האופן שבו בני אדם מתחברים.
זוכרים את הסלוגן של מלכת הסלולר מתחילת המילניום, NOKIA, Connecting People?
אפשר לומר שגם פייסבוק, ווטסאפ וטיקטוק מייצרות חיבורים בין אנשים שבעבר לא היה להם סיכוי להכיר.
אתם יודעים מה? גם פורטנייט מחבר בין אנשים.
המשותף לכל אלה הוא שהם מחברים בין אנשים מבלי שאלו יצטרכו להיפגש פיסית.
אם תשאלו אותי, הקורונה רק מאיצה בנו להיכנס כבר למאה ה 21.
שאלת מיליון הלייקים היא: האם קשרים וירטואלים פחות טובים מקשרים פיסיים?
האם הם יכולית לתת מענה לצרכים הרגשיים שלנו בקשר אנושי?
אני לא יודע.
אני יודע מה אני מרגיש כלפי האפשרות של עולם דיגיטלי ללא מגע יד אדם – אבל זה אני.
אולי לבני דור ה Z זו לא נראית אפשרות כל כך רעה.
אבל בואו נתייחס לסוגיה בקונטקסט הארגוני שלשמו אנחנו מתכנסים פה בכל יום ראשון בבוקר.
האם מערכות אנושיות יכולות לשגשג ללא מפגשים פיסיים בין אנשים?
עד כמה שזה נשמע מוזר לי ולבני דורי – זה הכיוון שעולם העבודה הולך אליו (עם או בלי הקורונה).
עולם שבו מערכת היחסים בין העובד והארגון שונה מהמונוגמיה הקלסית של דור ה X.
אני מעריך שבעשור הקרוב נראה יותר ויותר דוגמאות לארגונים שבהם אחוז ניכר מהעובדים יהיו פרילנסרים שיעבדו מכל מקום על פני כדור הארץ, בהיקפים שונים ומשתנים בכמה ארגונים.
כבר היום אפשר לראות את ה early adaptors מתחילים לאמץ את הגישה הזו.
יש לא מעט אנשים שמייצרים ערך רב לארגונים שהם עובדים בהם אבל לא מוכנים להיכנס למסגרת הקלסית של עבודה בארגון מבחינת מקום מגורים ושעות עבודה.
נדמה לי שהשם שלהם הוא נוודים דיגיטליים.
זה מודל שיאפשר לארגונים רמת גמישות גבוהה, הם יוכלו להשתנות ולהתאים את עצמם לסביבה בקצב מהיר מבלי שיהיה לזה מחיר גבוה.
{
בסוגריים נאמר שזה יהפוך את מקום העבודה למה שהוא אולי צריך להיות – מקום עבודה.
לא משפחה, לא בית – מקום עבודה.
אני לא התחברתי אף פעם לניסיון של ארגונים לטשטש את הגבולות בין הבית לעבודה.
גם כשזה נעשה ממקום אמיתי וכנה – זה תמיד נראה בעיני לא ראוי.
סגור סוגריים.
}
השאלה הנשאלת היא אם כן,
מה צריך לקרות כדי שארגון יוכל לשגשג במציאות שבה יש תחלופה גבוהה של עובדים שעובדים מרחוק בשלל שפות ואזורי זמן?
אני לא יודע את כל התשובה לשאלה הזו.
(זה יקרה בעשור הקרוב אז תנו לי עשר שנים ואני חוזר עם התשובה המלאה)
מה שאני כן יכול לומר זה שחלק עיקרי בתשובה לשאלה הזו קשור לערכים.
אם הערכים הארגוניים יהיו משמעותיים לעובדים, הארגון יצליח לפעול במציאות כמו זו שתארתי.
כשאני מדבר על ערכים, אני לא מדבר על אלו שתלויים על הקירות במסדרון.
אני מדבר על הערכים שמייצגים את מה שארגון ככלל באמת מאמין בו ומתנהג על פיו.
ככל שהערכים יהיו:
- מובהקים ונוכחים במציאות היום יומית של הארגון
- מחוברים לעולמם של העובדים
- חלק משמעותי בתהליכי הסינון והקידום
כך גדלים, לדעתי, הסיכויים של הארגון לשגשג גם ללא עובדים קבועים שבאים יום יום למשרד.
עכשיו – גשו למסדרון, הביטו ברשימת הערכים הארגוניים... מה אתם אומרים, הארגון שלכם מוכן למאה ה 21?
