"על שלושה תפוחים" – שלושה סיפורים על היחס האנושי לסדר
18-10-2020
הפוסט היום בהשראת סיפור אדם וחווה בגן העדן שמופיע בפרשת בראשית שנקראה השבת בבתי הכנסת.
שלושה תפוחים – שלוש מהפכות אנושיות.
התפוח הראשון הוא התפוח מסיפור אדם וחווה בגן עדן שאכלו מפרי עץ הדעת (למרות שאין לכך רמז במקרא, מקובל לחשוב שהוא תפוח).
גן העדן היה מקום "מושלם" לחיות בו. היה בו רק פגם אחד. רק איסור אחד. אסור היה לאכול מעץ הדעת.
אדם וחוה בחרו לאכול מעץ הדעת ובכך להעדיף את הסקרנות על הנוחות.
בבחירה לאכול מהפרי האסור הם יצרו סדר חדש. סדר שבו האנושות נדונה לחיי סבל כשהתמורה היחידה היא הזכות לחקור ולחצוב ידע חדש.
מה שאדם וחווה למדו מאכילת הפרי האסור הוא רק דבר אחד – הם למדו שהם לא יודעים. ויחד עם הידיעה (על אי הידיעה) הזו באה גם השאיפה האנושית האינסופית לגילויים של ידע חדש.
גירושם של אדם וחווה מגן עדן הוא למעשה הסיום של מעשה הבריאה ותחילת סיפורה של האנושות.
"התפוח" של אדם וחווה נקרא פרי עץ הדעת והוא מבטא את הסקרנות האנושית לחקור את הלא נודע.
אותה הסקרנות שגרמה לאדם וחווה לאכול מפרי עץ הדעת, היא הכח המניע של האנושות.
התפוח השני הוא התפוח, שעל פי האגדה, נפל על ראשו של ניוטון וגרם לו לגלות חוק הכבידה.
הפיסיקה הניוטוניאנית התאפיינה בתפיסה דטרמניסטית מובהקת שבהינתן תנאי התחלה מוגדרים ניתן לחזות את מצבה של המערכת בכל זמן נתון.
ניוטון ראה בטבע מערכת מסודרת שפועלת על פי סט כללים ידוע מראש.
השאיפה של הפיסיקאים בזמנו של ניוטון הייתה לגלות את הכללים האלו, את הניסוח האולטימטיבי שיוכל לעשות סדר לתת הסבר לכל התופעות המוכרות. הגילויים של ניוטון קרבו את האנושות להשגת המטרה הזו והפכו לאמת הפיסיקלית עד המאה ה 20.
אם התפוח של אדם וחווה מייצג את הסקרנות האנושית, התפוח של ניוטון מייצג את הארגון והשליטה בטבע.
התפוח השלישי הוא התפוח של אפל.
אפל היא תוצר של המאה ה 20, על השינויים הרבים שהתחוללו בה.
אם הפיסיקה של ניוטון התייחסה ליקום כמערכת מסודרת, באו הפיסיקה הקוואנטית ותורת היחסות שהתפתחו במאה ה 20 וגילו צד נוסף של הטבע. הם חשפו את אי הודאות והשרירותיות שקיימים בטבע.
במאה ה 20, האנושות פרצה את גבולות כדור הארץ והחלה במסע לכיבוש החלל.
במקביל, במאה ה 20 הגיעה לשיאה המהפכה ההומינסטית, ששמה במרכז את ה human – האדם, וקידשה את זכותו של הפרט לבחירה חופשית.
התפוח של אפל מייצג, לדעתי, את הזכות לחשוב אחרת, הזכות לפרוץ גבולות, את קריאת התיגר על הסטטוס קוו של הסדר הקיים.
{
בסוגריים נאמר שבראשית המאה ה21 האנושות קרובה מתמיד לנצח את הקללה שקילל אלוהים את אדם וחווה בעת גירושם מגן עדן:
"אֶל-הָאִשָּׁה אָמַר,
הַרְבָּה אַרְבֶּה עִצְּבוֹנֵךְ וְהֵרֹנֵךְ--בְּעֶצֶב, תֵּלְדִי בָנִים;
וְאֶל-אִישֵׁךְ, תְּשׁוּקָתֵךְ, וְהוּא, יִמְשָׁל-בָּךְ.
וּלְאָדָם אָמַר...
... אֲרוּרָה הָאֲדָמָה, בַּעֲבוּרֶךָ, בְּעִצָּבוֹן תֹּאכְלֶנָּה, כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ...
... בְּזֵעַת אַפֶּיךָ, תֹּאכַל לֶחֶם"
סגור סוגריים.
}
שלושה תפוחים.
שלוש מהפכות אנושיות.
שלושה סיפורים על היחס שלנו לסדר הקיים סביבנו.
כל אחד מאיתנו נושא בתרמילו את שלושת התפוחים האלה (ואילו עוד?).
את התפוח הסקרני של אדם וחווה,
התפוח של ניוטון, שמייחל לסדר והבנה של המציאות סביבו
ואת התפוח של אפל שמבקש לחשוב אחרת ולצאת מהסדר הקיים.
איך זה מתחבר לעולם הארגוני שמעסיק אותנו במסגרת הזו?
נדמה לי שכל ניסיון לעשות החיבור הזה יחטא בקלישאיות – אז נראה לי שהשבוע נוותר על זה.
