מה בא קודם? אסטרטגיה עיסקית או מבנה ארגוני?
08-11-2020
ב 1996 התחלתי לעבוד כמתכנת בחברת תקשורת ישראלית גדולה.
לידי ישב מתכנת מנוסה שעבד על לב המערכת שפיתחנו.
אני זוכר איך יום אחד הוא חזר מהדרכה מקצועית וסיפר לי בהתלהבות על טכנולוגיה חדשה שהולכת לשנות את העולם.
לטכנולוגיה קראו ISDN.
אם אתם לא מכירים אותה זה בגלל שהיא תפסה לזמן קצר מאוד לפני שהעולם החליט לאמץ את ה IP כתשתית תקשורת.
אופס.
(אגב, בכמה מדינות חסרות מזל החליטו להחליף את תשתית התקשורת המדינתית בדיוק בפרק הזמן הקצר שה ISDN נחשב לדבר הבא – הם נתקעו עם התשתיות האלה לשנים רבות L).
בעולם הטכנולוגי לא חסרות דוגמאות כאלה.
למשל ה WiMax, שסומן כטכנולוגיה הבאה של העולם הסלולרי ובסופו של דבר פינה את מקומו ל LTE שבו העולם משתמש היום.
(מה שמעלה שאלה לגבי המילארדים שמושקעים כיום בטכנולוגית ה 5G)
כמובן שחוסר היכולת שלנו לזהות מהפכות רגע לפני שהן קורות, לא מוגבל לעולם הטכנולוגי.
מחר (9.11) לפני 31 שנים נפלה חומת ברלין.
בינואר אותה שנה אמר מנהיג מזרח גרמניה אריך הונקר "החומה תעמוד חמישים ואפילו מאה שנה אם יהיה צורך בכך"
נפילת חומת ברלין, האביב הערבי, פיגוע התאומים, הרשתות החברתיות,metoo כל אלו ורבים אחרים, הם אירועים היסטוריים שהשפיעו על העולם ובמידה רבה על החיים של כל אחד מאיתנו.
ולמרות שבפרספקטיבה היסטורית הכתובת היתה על הקיר, בזמן אמת, מי שהיה אמור לזהות את הכתובת לא ראה אותה.
במובן מסוים, גם הקורונה היא ארוע דומה (אבל אנחנו עדיין בתוך הארוע אז לא ניכנס לזה בינתיים)
{
בסוגרים נאמר שחוסר היכולת שלנו לחזות השפעות של מהפכות בזמן אמת עובד בשני הכיוונים.
תומס ווטסון, מייסד IBM, אמר "אני חושב שיש שוק עולמי לאולי חמישה מחשבים."
מצד שני, מיד אחרי הנחיתה על הירח הזמינה חברת התעופה פאן אנשים להרשם לטיסות הלוך ושוב לירח.
זמן קצר אחר כך היא פשטה את הרגל ועשרות שנים אחר כך טיסות מסחריות לירח לא נראות באופק.
סגור סוגריים.
}
השילוב של המהפכה הדיגיטלית יחד עם מהפכת המידע שהביא האינטרנט, יצרה תהליך של היזון חוזר ספירלי כאשר ביותר ויותר תחומים נוצרות טכנולוגיות חדשות שבאות במגע עם יותר ויותר אנשים שמשתמשים בטכנולוגיות האלה כדי ליצור יותר ויותר ידע חדש שבתורו מקדם טכנולוגיות חדשות וחוזר חלילה.
מה שמעלה את השאלה האם יש בכלל טעם לארגון להשקיע באסטרטגיה עיסקית.
בבסיס החשיבה האסטרטגית נמצאות הנחות לגבי מה שהולך לקרות בסביבה שבה פועל הארגון.
אבל כאמור הסביבה הזו נתונה לשינויים שקשה לצפות והשינויים האלה הולכים ונהיים יותר תכופים.
אני מציע חשיבה הפוכה.
רב הארגונים חושבים אסטרטגיה כלפי חוץ וטקטיקה כלפי פנים.
כשמדובר בחשיבה העיסקית הם יגדירו חזון ואסטרטגיה
ואילו פנימה אל תוך הארגון –
- אל המבנה הארגוני
- אל התהליכים המרכזיים
- אל הנורמות ההתנהגותיות
לרב הם יתנהלו טקטית ויגיבו לצרכים מתוך ההנחה שהפנים משרת את החוץ.
אני, כאמור, מציע חשיבה הפוכה.
החזון והאסטרטגיה צריכים להיות מופנים פנימה.
הם צריכים לפתח אסטרטגיה ארגונית שתפתח את:
- החוסן של הארגון להתמודד עם אי ודאות ושינויים מהירים
- האג'יליות שתאפשר לארגון להתארגן במהירות וביעילות אל מול השינויים בסביבה שלו
- החדשנות כחלק מצורת החשיבה של כל העובדים, כל הזמן
בעידן ה VUCA, שבו היכולת לצפות את ההתנהגות של השוק אינה גבוהה, פיתוח האסטרטגיה הארגונית חשוב יותר מהאסטרטגיה העיסקית.
