Relax, nothing is under control
13-12-2020
בימי חייה הקצרים האנושות חוותה מהפכות משמעותיות ששינו את המציאות לבלי היכר.
המהפכה החקלאית, המפכה התעשייתית, המהפכה ההומניסטית ועוד רבות אחרות שינו בצורה דרמתית את האופן בו העולם פועל, מתקיים ומתפתח.
שלוש מהפכות קידמו את האנושות אבל פגעו בה פגיעה נרקסיסטית:
- הגילוי של קופרניקוס במאה ה 16 שכדור הארץ הוא לא מרכז היקום ושכמו כוכבים אחרים הוא סובב סביב השמש.
- הגילוי של דארווין במאה ה 19 שהטבע מתפתח בתהליכים אבולוציוניים ארוכים.
- הגילוי של פרויד במאה ה 20 של התת מודע שפתח צוהר אל העולם הנפשי שמשפיע על ההתנהגות האנושית.
נדמה לי שזה היה פרויד שכרך את המהפכות האלו יחד תחת ההגדרה של פגיעות נרקסיסטיות (לא הצלחתי למצוא את המקור לזה).
כך או אחרת, מה שמייחד את שלוש המהפכות האלו הוא שתרומתן להתפחות האנושות באה על חשבון "הקטנה" של האדם כבודד וכמין.
התפיסה העצמית של האדם ומקומו ביקום נפגעה על ידי כל אחת מהמפכות האלו.
- ממרכז היקום כולו הפכנו לכוכב קטן – אחד מתוך אין ספור כוכבים ביקום,
- מהיותנו הסיבה לכל הבריאה הפכנו לתוצר של התפתחות אבולציונית של הקוף,
- מיצור שמעשיו ופעולותיו מושגחים ישירות על ידי האל הפכנו ליצור שמופעל על ידי דחפים מיניים ואחרים שמודחקים בו.
ת'כלס – באמת פוגע...
כשאני חושב על התקופה שאנחנו חיים בה (אני לא מדבר דווקא על 2020 למרות שהיא דוגמא לא רעה לטענה שלי), נדמה לי שאנחנו חווים את הפגיעה הנרקסיסטית הרביעית (אם תרצו, מהפכה נרקסיסטית 4.0).
אני אסביר.
יש כאלה שמתארים את המציאות האנושית בראשית העשור השלישי של המאה ה 21 באמצעות המושג VUCA.
מכירים את המושג?
בקצרה נאמר שהמונח VUCA – ראשי תיבות של Volatility, Uncertainty, Complexity, Ambiguity – הוא קצת יותר ותיק, הוא הומצא על ידי הצבא האמריקאי בתום המלחמה הקרה.
אחרי עשרות שנים של סדר עולמי ברור – חלוקה של מזרח מול מערב, הצבא האמריקאי מצא את עצמו מעורב בשורה של סיכסוכים על פני הגלובוס כשההגדרות הגאו פוליטיות המוכרות כבר לא היו רלוונטיות.
אז הם קראו לזה VUCA.
כאמור, ה C של VUCA מתייחס ל Complexity.
אחד המאפיינים של Complexity הוא איכות הקשר בין פעולות לתוצאות.
במערכת דטרמניסטית, הקשר הזה הוא ברור ומובהק. בהינתן תנאי התחלה דומים – אפשר לחזות בדיוק רב את התנהגות המערכת.
{
בסוגריים נאמר שזה הבסיס של הפיסיקה הניוטונית.
במשך 300 שנים עד הופעת תורת היחסות והפיסיקה הקוואנטית, האנושות (או לפחות הממסד המדעי) האמינה שכך פועל הטבע.
בצורה מסודרת.
ההשפעות של התפיסה הניטוניאנית חרגו ממעבדות מדעי הטבע. הם הפכו לתפיסת עולם שדרכה נתפסה המציאות - מציאות דטרמיניסטית ומסודרת.
היא השפיעה על התפתחות ההנדסה והמכניקה שאיפשרו את המהפכות התעשייתיות.
יתרה מזאת – ההשפעה שלה חדרה גם לשדה החברתי – סוציולוגים פיתחו תאוריות בנוגע למערכות אנושיות שהיו מבוססות על אותן הנחות יסוד.
סגור סוגריים.
}
ואילו במערכת מורכבת (מערכת שמושפעת ממספר רב של גורמים ורגישה יותר לתנאי ההתחלה) הקשר בין פעולה לתוצאה הולך ומתרופף.
במקרים מסוימים הקשר הזה יכול להתגלות רק בדיעבד.
זה לא שיש מערכות שהן מסודרות ומערכות שהן מורכבות – אלא שכל מערכת נעה כל הזמן בין מצבי שיווי משקל שבהם מתקיימים הכללים של מערכת מסודרת למצבים רחוקים משיווי משקל שבם הכללים האלה לא מתקיימים.
המציאות שאנו חיים בה מאופיינת בקצב מהיר של תנועה על הציר שבין סדר למורכבות – הזמן שבו מערכות רבות נמצאות במצב שיווי משקל מתקצר ותחושת המורכבות הופכת ליותר ויותר מוחשית.
במצב כזה, לא רק שהיכולת לנהל ולשלוט במציאות הולכת וקטנה (זה כנראה היה תמיד נכון) – אלא שהאפקטיביות של תכנון פעולות עתידיות הולכת ויורדת.
מה הטעם לתכנן פעולות במציאות שבה הקשר בין פעולה לתוצאה הוא במקרה הטוב – רופף?
או במילים אחרות: Relax, nothing is under control
זו עשויה להיות הפגיעה הנרקסיסטית הרביעית - ההבנה שהעולם לא מסודר אלא נע בין מצבי סדר זמניים.
נדמה לי שבשדה הארגוני, שמבוסס במידה רבה על תכנון ועל סדר, הפגיעה הזו משמעותית מאוד.
כדי להתאים ארגונים למציאות VUCA נדרש יותר מאשר אימוץ של טכניקות Agile כאלו או אחרות.
מה שנדרש הוא מהפכה עמוקה בתפיסה הבסיסית של המושג ארגון.
