איך נדע שהצלחנו?
24-01-21
שמעתי השבוע בחדשות ביקורת על כך שמשרד הבריאות לא פירט מהם הקריטריונים ליציאה מהסגר.
יש תאריך טנטטיבי לסיום הסגר (31.1) שלקראתו יוחלט אם ואיך לצאת אבל לא פורסם מה יחשב להצלחה של הסגר ויאפשר הקלות ומה יחשב לאי הצלחה ויגרור המשך ואפילו החרפה של הסגר.
מה אתם אומרים? צריך להגדיר מראש את המדדים האלה?
זה הזכיר לי שאלה שאני נשאל כמעט בכל תחילת עבודת פיתוח ארגוני אצל לקוח חדש - "איך נדע שהצלחנו?"
"אנחנו חייבים להגדיר יעדים ברורים שנדע למדוד את הביצועים שלנו מולם".
ת'כלס, הגיוני. באמת, איך נדע שהצלחנו???
אני חייב להודות שקשה לי עם השאלה הזו.
מצד אחד אני הרי טוען (ובאמת מאמין בזה) שיש הלימה בין פיתוח ארגוני ובין הביצועים של הארגון, אז למה לא למדוד?
מצד שני, אני לא חושב שזו הדרך הנכונה להסתכל על התהליך.
פיתוח ארגוני הוא תהליך מורכב, הוא משפיע ומושפע מגורמים רבים, ותסכימו איתי שרובם הם יצורים די מורכבים בעצמם.
ניסיון לתכנן פיתוח ארגוני באופן כזה שנוכל למדוד את התקדמותו בעזרת קריטריונים כמותיים לאורך זמן, יצמצם אותו למרחב אפשרויות מוגבל.
צימצום אמנם מגדיל יעילות אבל מקטין מאוד את האפקטיביות.
בסוגיות ארגוניות מורכבות (וכשמדובר בגורם האנושי – הסוגיות הן בדרך כלל מורכבות) אני מעדיף אפקטיביות על יעילות.
באופן כללי, אני מציע להיזהר ממדידה של יותר מדי תהליכים ותוצרים.
יש מקרים שבהם הצורך למדוד הוא ביטוי של רצון להיות בקונטרול על כל מה שקורה בארגון.
{
בסוגריים נאמר שהעובדים מזהים מאוד מהר מה חשוב להנהלה ומה היא מודדת.
הם הופכים להיות עסוקים בלהיות טובים במדדים במקום בלהיות טובים ב...עבודה.
התמקדות במדדים תוצאתיים טומנת בחובה את ההנחה שהשורה התחתונה חשובה יותר מההשקעה והדרך.
ובואו... התפיסה הזו היא כבר מזמן פאסה.
סגור סוגריים.
}
היבט נוסף של מדדים, הוא קביעת קריטריונים לקבלת החלטות.
בהרבה ארגונים משתמשים בוריאציות שונות של Program life cycle שמבוססת על Gate-ים שונים שתלויים בעמידה בקריטריונים קשיחים שנקבעו מראש.
לפעמים זה הכרחי, במיוחד במקרים שהמדדים האלה קשורים לרגולציה שמכתיבה תנאים מסוימים.
אבל לפעמים, הקריטריונים האלה מסבכים בעיקר את מי שקבעו אותם.
במציאות המורכבת שאנחנו פועלים בה, יש הרבה מאוד משתנים שמשפיעים על קבלת ההחלטות.
מה הסיכוי להצליח לקבוע מראש מה יהיו הקריטריונים להחלטה שתתקבל כמה חודשים מאוחר יותר?
קריטריונים אוביקטיבים ומדידה כמותית הם פתרונות קלים וזמינים ובזה טמונה הסכנה שלהם.
מאוד מפתה להשתמש בהם גם במקומות שבהם עדיף לפתח דיאלוג.
מניסיוני אני יכול לומר, שבכל מקום שבו מנהלים ויתרו על מדדים וקריטריונים ובחרו לפתוח במקומם ערוץ דיאלוגי, צמחו דברים טובים.
