שימור עובדים - ממסד לקהילה
13-06-2021
שימור עובדים היא סוגיה שמעסיקה בשנים האחרונות מנהלים בכל העולם.
במסגרת העבודה שלי, אני שומע לא מעט על הקושי ההולך וגובר לגייס ולשמר עובדים טובים.
ולא, זה לא קשור לקורונה, זו תופעה שהחלה עוד לפניה, וככל הנראה תימשך גם אחרי שהשפעות הקורונה יעלמו.
ועוד דבר, זו לא בעיה של ההייטק. ממש לא.
הקושי לגייס ולשמר עובדים קיים גם בתעשייה "מסורתית"
(אני לא אוהב את המושג low tech. קודם כל כי יש בו משהו מתנשא שיוצר תחושה של ניכור
אבל בעיקר כי לדעתי הוא לא נכון.
יש הרבה מאוד טכנולוגיה גבוהה באולמות היצור של חברות תעשייתיות – מה שדורש עובדים עם ידע טכני יותר ויותר גבוה וגם שיטות ניהול יותר ויותר מתקדמות).
אניוויז, בהקשר הזה נהוג לדבר על המילניאלס, על הקושי שלהם להתחייב למקום העבודה ועל זה שהם מחויבים רק לעצמם.
אני רוצה להתייחס לסוגיה הזו ממבט רחב יותר.
מבט היסטורי.
מאז ימי הביניים, מעמדו של האדם בעולם המערבי השתנה והתקדם דרך סדרה של מהפכות דרמתיות.
ממציאות שבה ערכו נמדד רק דרך היכולת שלו לתרום לממסד, אל מצב שבו הוא מרכז המציאות.
- מהפכת הדפוס שהובילה לשבירת המונופול של הכנסיה על הידע ולפריחה של העיתונות וההשכלה
- המהפכה המדעית שכללה סדרה של גילויים מהפכניים בתחומים רבים של המדע
- המהפכה התעשייתית שיצרה מבנים חברתיים וכלכליים חדשים
- המהפכה ההומניסטית שהעבירה את כובד המשקל אל האדם הבודד, מהפכה שבהרבה מובנים ממשיכה להתחולל גם היום
במסגרת המהפכה ההומניסטית אפשר להתייחס אל ארועים היסטוריים משמעותיים כמו המהפכה הצרפתית, מלחמת העצמאות האמריקאית, התנועה לשחרור העבדים ועד לתמורות בדורות האחרונים כמו מעמד האישה, זכויות האדם ואפילו תופעת ה metoo שעדיין מתרחשת.
איך כל זה קשור לבלוג על ניהול וארגונים?
שאלה מצויינת.
ככל שהתפתח והתקדם מעמדו של האדם הבודד בעולם המערבי, כך הלך ונשחק מעמדו של הממסד.
בעבר אלו היו הכנסיה, המלוכה והמערכות שהתקיימו סביבם, שמעמדם ירד אל מול התמקמותו של האדם כישות עצמאית וחופשית
כיום אלו המדינה, המוסדות שלה ואפילו הערכים וההיסטוריה שלה, שמעמדם הולך ונשחק.
{
בסוגרים נאמר שמעניין לחשוב על מקומם של ענקיות טכנולוגיה כמו פייסבוק, גוגל, אמזון ואחרות.
מבחינות רבות ההשפעה שלהן על חייו של האדם הבודד גדולה משל המדינה שבה הוא חי.
אנחנו לא יכולים לחשוב על חיינו ללא הפלטפורמות הטכנולוגיות שהם מעניקות לנו אבל באותה עת יש התנגדות הולכת וגדלה לשליטה שלהן בחיים שלנו.
בעשור הקרוב נהיה עדים למאבק גובר והולך במשולש שבקודקודיו המדינה, ענקיות הטכנולוגיה וזכויותיו של האדם, שילחמו על ההגמוניה במאה ה 21
סגור סוגריים.
}
עדיין מנסים להבין איך זה קשור לבלוג על ניהול וארגונים?
הנה, אני מגיע לזה.
זוכרים את רזי ברקאי אומר בשידור חי "תעלו לי לשידור את האחראי על האינטרנט"?
בתפיסה שלו ושלנו כל מערכת זקוקה למבנה היררכי ברור. זה צרוב בתודעה שלנו בצורה כל כך חזקה עד שאנחנו לא מסוגלים להבין איך זה יכול להתקיים אחרת.
אבל המילניאלס חיים במציאות שבה רשת האינטרנט היא דבר מובן מאליו.
מבחינתם מבנה רישתי גמיש ונטול היררכיה הוא לא פלא – הוא המציאות הפשוטה שאליה הם גדלו.
הם סולדים מהממסד שנתפס אצלם כמערכת היררכית ושרירותית שלא רואה אותן ולא מאפשרת להם להביא את עצמם לידי ביטוי באופן מלא.
ומכיוון שרב הארגונים עדיין בנויים במבנה היררכי ולא רישתי, הם נתפסים אצלם כחלק מהממסד וקשה להם להתחבר אליו.
אחד המבנים החברתיים הפופולריים בימינו הוא הקהילה.
(אני לא מדבר על קהילה וירטואלית אלא בעיקר לקהילות "אמיתיות" של אנשים שמחפשים קשר על בסיס של ענין משותף).
אנשים מרגישים נח להקים ולהצטרף לקהילה מפני שהמבנה שלה הרבה יותר רשתי ושטוח, יש בה פחות היררכיה ושריותיות ולכל פרט בתוכה יש יכולת גבוהה להשפיע על האופן שהוא יבוא לידי ביטוי בתוך הקהילה.
אנשים יכולים להיות חברים במספר קהילות בו זמנית ואפילו לקיים רמת מחוברות גבוהה ליותר מקהילה אחת.
ולכן, גבירותי ורבותי, השאלה הנשאלת היא: האם וכיצד אפשר להפוך את מקום העבודה לקהילה.
והאם יש בכלל אופציה אחרת לייצר מחוברות ארגונית במאה ה 21?
