ממבנה ארגוני לחשיבה רשתית
05-09-2021
בשנים שבהן לא משתוללת מגיפה עולמית, אשתי ואני נוהגים לבקר בשבוע שלפני חג המולד בעיר אירופאית רנדומלית.
כמה ימים של שיטוט סתמי בין שווקי כריסטמס ובתי קפה.
כשמספר 5 שלנו היה בן שנה וחצי הוא הצטרף אלינו לנסיעה השנתית, שהיעד שלה באותה השנה היה ללונדון.
רק שבלונדון מתניידים ב under ground ודא עקא, מסתבר שרב התחנות לא היו אז ידידותיות למשתמשים בעגלות.
כשבדקנו את זה, נאמר לנו שעזרי נגישות הותקנו רק בתחנות מסוימות.
מעולם לא היו לי אשליות בקשר ללונדון.
בהמשך החופשה הראש שלי היה עסוק במחשבות סביב השאלה איך קבעו באילו תחנות יש להתקין פתרונות נגישות ובאילו לא.
האם זה בתחנות שעוברים בהם הכי הרבה נוסעים?
אולי בתחנות שעוברים דרכם הכי הרבה קווי רכבת?
ואולי תחנות שהמרחק שלהן מתחנות אחרות הוא הגדול ביותר?
מה שהוביל לשאלה כללית יותר על הדרך שבה מקבלים החלטות על מיקום התחנות ועל מסלולי הרכבות ביניהן.
היום אני יודע שאחת הדרכים לתכנן רשת רכבות היא... ובכן.. רשת.
מדע הרשתות שהתפתח בעשרות השנים האחרונות מלמד אותנו שלרשתות יש התנהגויות מסוימות שלא קשורות לתוכן שלהן.
בין אם מדובר על רשתות של ניורונים במח, שרתי רשת האינטרנט, קשרים חברתיים או קיני נמלים.
ישנם מאפיינים זהים בין הרשתות שמאפשרים לנו להסיק מסקנות על האופן שבו פועלות מערכות מורכבות.
אני אמנע מלהיכנס בשלב הזה למאפיינים של רשתות.
אולי נדבר על זה בהמשך.
אני רק אומר שאחת התופעות המעניינות ברשתות הוא שיש בה חכמה שהיא גדולה יותר מהחכמה של כל פרט בודד בתוכה.
נמלים היא דוגמא טובה ליצור עם פונקציות די בסיסיות, שמסוגל בעזרת רשת של קשרים פשוטים ליצור מבנה מאוד מורכב כמו קן הנמלים.
{
בסוגריים נאמר שקן הנמלים הוא דוגמא אהובה עלי מכיוון שהנמלים, בניגוד אלינו, לא חושבות שכדי לבנות מערכת סופר מורכבת צריך מנהלים חזקים.
קן הנמלים לא מנוהל.
יש אמנם נמלה אחת (או כמה, אם הקן גדול) שאנחנו קוראים לה מלכה.
אבל היא לא מלכה ואין לה ממלכה.
היא בסך הכל זו שמטילה ביצים.
כשהיכולת הזו ניטלת ממנה, היא מתה ונמלה אחרת בקן, מפתחת פתאום את היכולת להטיל ביצים.
כמו שאמרתי, מערכת מאוד חכמה שמורכבת מיצורים שהם די... טיפשים.
סגור סוגריים.
}
לפעמים, כשאני מביא בהרצאות את דוגמת הנמלים, יש כאלה שטוענים.ות נגדי שזו דוגמא לא טובה.
יש משהו בטענה הזו.
נמלה היא יצור פשוט עם מערכת הפעלה די מוגבלת.
היא עושה פעולה אחת שוב ושוב ושוב
וברב המקרים לא תזכה לעשות שום פעולה אחרת.
אז בואו נחשוב על מערכת אחרת.
רשת האינטרנט.
מי שמפעיל את רשת האינטרנט הם בני אדם – יצורים קצת יותר מורכבים מנמלים.
בתוך מספר שנים לא רב, הפכה הרשת הזו, שאין בה מנהל, לא רק לתשתית שעליה מבוססים כמעט כל המרכיבים בחיינו
אלא גם למנוע של צמיחה וחדשנות שמביאה את האנושות לשיאים שהיא מעולם לא ידעה (אם אלו שיאים חיוביים או שליליים – תשפטו אתם).
גם הדוגמא הזו גוררת לעיתים התנגדויות מצד המנהלים.ות שאני מדבר איתםן.
לרשת האינטרנט אין יעדים שהיא צריכה לעמוד בהם, אין דירקטוריון או בעלים שדורשים הישגים קצרי טווח.
היא מתפתחת בקצב שמתאים למי שלוקחים בה חלק.
זה לא ככה בחיים הארגוניים האמיתיים.
זה נכון.
בחיים הארגוניים האמיתיים יש מנהלים, יש בעלי עניין, יש מבנה ארגוני ויש היררכיה.
מה שמביא אותנו להתייחס לרשתות ארגוניות.
הדרך הקלסית של הצגת המבנה הארגוני היא הצגה מסוימת של הרשת הארגונית.
זו רשת שבה הצמתים הם המנהלים והקשרים בין הצמתים הם קשרי ניהול (מי מנהל.ת את מי).
בואו נקרא לה הרשת ההיררכית.
זוהי דרך אחת להציג את הארגון ואת הקשרים שמתקיימים בו.
אבל זו לא הדרך היחידה.
ניתן, למשל, לצייר את הארגון באופן הבא:
כל עובד או עובדת בארגון הוא צומת ואילו הקשרים בין הצמתים מייצגים את מי שהם שותים.ות ת איתם קפה במטבחון.
יהיו עובדים או עובדות עם הרבה קשרים, כאלה שכשהםן קמים לפינת קפה, נוצרת שם מיד התכנסות.
ויהיו כאלה שישתו רק עם חבר.ה או שניים.
מיפוי של הרשת הארגונית הזו, סביר להניח שיצור תמונה שונה מזו של הרשת ההיררכית, נכון?
דרך אחרת לתאר את הקשרים של הרשת הארגונית היא למשל באמצעות הקולגות שנפנה אליהםן לבקשת עזרה מקצועית.
כל אלו, ועוד רבות אחרות, הן דרכים לנתח את הרשת הארגונית
(המונח המקצועי הוא ONA - organizational network analysis).
זו הבחירה שלנו איך להתייחס לארגון ולמידע שזורם בתוכו.
זו לא בחירה חד פעמית. זו בחירה שעלינו לבצע כל הזמן בהתאם למצב ולאתגרים שאיתם הארגון מתמודד.
הסתכלות דרך הפריזמה של הרשת ההיררכית יכולה להתאים במצבים מסוימים.
אבל יש מצבים אחרים שבהם דווקא הסתכלות מזווית שונה על הרשת הארגונית מתאימה יותר.
אני אתן דוגמא:
בהרבה ארגונים יתחילו בקרוב תהליכי התכנון של 2022.
ברובם התהליך יעשה מתוך תפיסה של הרשת ההיררכית.
ההנהלה הבכירה תכתיב תקציב ויעדים.
המחלקות השונות יגזרו יעדי משנה ויפתחו תוכניות משלהם איך לעמוד בהם.
ככה זה יחלחל למטה עד אחרוני העובדים.ות.
מוכר.
קלסי.
אפשרות אחרת היא שבמעבר מהגדרת היעדים והתקציב השנתי על ידי ההנהלה לפיתוח תכניות העבודה השונות,
יעשה גם שינוי בהסתכלות על הרשת הארגונית.
מה אם למשל, הפיתוח של תכניות העבודה יעשה בהתאם לקשרים שקיימים בין א.נשים שונים.ות בארגון שמגלים עניין באותם נושאים.
א.נשים שיתכננו את מה שמעניין אותםן ולאו דווקא את מה שהפילו על המנהלים.ות שלהםן,
יהיו מושקעים.ות יותר בעבודה שלהם, הם יביאו אליה את התשוקה והיצירתיות שלהםן ואני מעריך שהתוצאות תהיינה בהתאם.
זו לא שאלה של ארגונים רשתיים אל מול ארגונים היררכיים.
לכל הארגונים יש היררכיה וכל הארגונים הם רשת.
השאלה היא עד כמה הארגון מוכן לתת מקום להיבטים השונים של הרשתיות שלו.
עד כמה אפשר לנוע ממבנה ארגוני לחשיבה רשתית.
