השפה הארגונית - פשוט לדבר
19-12-2021
אחרי הפסקה של שנה, חזרנו בשבוע שעבר למסורת הותיקה שלנו, לקפוץ לאירופה בשבוע שלפני חג המולד.
השנה היינו בדרום איטליה.
מזג האויר, שהאיר לנו פנים, איפשר לנו פעילויות outdoor, מה שהשתלב גם עם האיזור שהיינו בו וגם עם הרצון לשמור על ריחוק חברתי.
באחד הבקרים ביקרנו בפומפאי וממנה נסענו להר הגעש וזוב.
הנסיעה אל ההר היתה מלווה אצלי במין התרגשות מיוחדת.
- יש לי חולשה לאתרים וסיפורים היסטוריים
- וזוב נחשב לאחד מהרי הגעש הפעילים והאלימים בעולם (הפעילות האחרונה שלו היתה לפני 80 שנה)
- ובעיקר, וזוב מלווה אותי מאז ילדותי.
מה ז'תומרת? הר געש באיטליה, 4 אותיות מתחיל ב ו'
עם כל המטען הזה טיפסתי על ההר ואל הלוע שבקודקודו.
כשהגענו לפיסגה, אישתי ציינה שהנוף אמנם עוצר נשימה אבל ההר עצמו לא מרשים במיוחד ושהחרמון שטיילנו בו בקיץ האחרון הרבה יותר יפה ומעניין.
אחרי שהתגברתי על תחושת העלבון שהציפה אותי, חשבתי על זה שזה נורא מעניין איך מושגים ושמות נטענים במשמעויות שאנחנו יוצקים לתוכן והופכים למשהו שונה לגמרי.
שנינו טיפסנו על אותו ההר אבל מבחינת התודעה שלנו היינו במקומות שונים.
זה הוביל אותי לחשוב על הקשר וההשפעה של שפה על המציאות.
לכל ארגון שפה משלו – מילים ומושגים שטעונים במשמעויות, זכרונות ורגשות.
השפה הזו מתפתחת ומתעצבת בעקבות המציאות הארגונית ובאותו זמן היא בעצמה הופכת לגורם מעצב ומכונן.
העניין המעניין עם השפה הארגונית שלמרות שהיא מדוברת ביום יום של הארגון ויש לה נוכחות מובהקת במציאות הגלויה, היא למעשה שייכת במידה רבה למרחב הסמוי – המרחב הלא מדובר והלא מודע שנמצא מתחת לפני השטח ומשפיע מאוד על כל מה שקורה מעליו.
הביטויים והמושגים של השפה הארגונית מקפלים בתוכם את המשמעויות והפרשנויות של מערכות היחסים שמתקיימות בארגון. מערכות היחסים בין יחידות שונות, בין רמות הניהול השונות (עובדים ועובדות מול הנהלה), בין אנשים שונים וגם בין הארגון לאקוסיסטם שהוא פועל בתוכו.
זו כנראה הסיבה לכך שכשאני מציע להנהלות ומנהלים.ות לחקור יחד את השפה הארגונית, התגובה הראשונה היא הרבה פעמים דחיה מנומסת – התחושה שלהםן היא שזה לשים את הארגון על ספת הפסיכולוג וזה... כבר פחות מתאים.
{
בסוגריים נאמר שזה מפתיע אותי לגלות שהחשש הראשוני של מנהלים ומנהלות להתקרב למרחב הסמוי של הארגון, לא מאפיין טיפוסים מסוימים.
היתה לי הנחה שיש קשר בין הסגנון הניהולי ובין הנכונות לדבר על מה שקורה בעולם הסמוי. חשבתי שסגנון ניהולי פתוח ומשחרר, כזה שלא מנסה להיות בקונטרול על כל מה שקורה בארגון, הוא אינדיקציה לכך שתהיה יותר פתיחות לדבר על מה שקורה מתחת לפני השטח.
אבל אני חייב לומר שפעם אחר פעם אני מגלה שאני טועה.
אני מוצא שיש מנהלים ומנהלות מאוד "מעודכנים ומודרניים" בתפיסה הניהולית שלא מוכנים.ות להתקרב לאיזורים האלה ומצד שני כאלה שהם יותר old school שמגלים ומגלות יותר פתיחות לדבר גם על מה שפחות נח לדבר עליו.
סגור סוגריים.
}
נקודה נוספת שקשורה לשפה הארגונית היא שלעיתים היא זירה למאבק על ההגמוניה בארגון.
דוגמא קלסית לזה הם השלטים המפוזרים בארגון (האמת שפעם היו אלה שלטים, היום זה כבר מופיע על שלטי חוצות ובשלל פירוטכניקות מוגזמות) שמתארים את הערכים או הנורמות של הארגון.
השלטים האלו הם דרך של מי ששם אותם שם לנסות להשפיע על המרחב הארגוני באמצעות השפה.
אלא שלפעמים הקשר בין מה שמופיע על הקיר ובין המציאות הוא רופף ביותר.
כשפער הזה מובהק, הוא בעצמו הופך להיות חלק מהשפה הארגונית שמתאפיינת בביטויים שונים של הפיצול בארגון.
מה שמעורר את השאלה המעניינת, איך באמת אפשר להשפיע על השפה הארגונית.
אולי נקדיש לנושא הזה טור מתישהו, בקליפת אגוז נאמר שהתשובה היחידה שאני מכיר היא פשוט... לדבר על זה.
