אחד בפה ואחד בלב
03-07-2022
שוב בחירות.
הבחירות האלה, כך יאמרו לנו מעל כל גבעה ותחת כל עץ רענן, הן בחירות ממש גורליות.
זה נכון! הן מאוד גורליות – בעיקר לפוליטיקאים שמנסים להיבחר.
למרות הנטייה הטבעית שלנו להאשים את נבחרי הציבור בזה שפעם אחר פעם קוראים לנו לקלפי כי הם לא מצליחים להסתדר לבד, אני חושב שהפוליטיקאים הם לא הבעיה – הם הסימפטום.
הבעיה היא שהדמוקרטיה הולכת ומאבדת מהרלוונטיות שלה בעידן שבו אנחנו חיים - עידן הפוסט אמת.
בימינו אין דבר שאי אפשר לומר עליו שהוא לא אמת.
איבדנו את היכולת להגיע להסכמה על העובדות הבסיסיות ביותר.
מה שקובע מה נכון או לא נכון, מה אמת או שקר, מה טוב או רע – הוא כמות הלייקים וההידהודים ברשתות.
דמוקרטיות לא תוכננו להתמודד עם סיטואציה כזו והן לא מסוגלות להגן על עצמן במצב כזה.
מה יהיה?
אני מעריך שבעתיד נראה נסיונות לפתח מודלים דמוקרטיים חדשים ושונים ממה שאנחנו מכירים.
נקווה שזה יצליח ובסוף יהיה טוב
אבל כנראה שקודם יהיה יותר רע.
כך או אחרת, השאלה שאני רוצה לחקור היום היא: מה המשמעות של אותנטיות בעידן של פוסט אמת ומה מקומה של האותנטיות בתוך הדבר הזה שאנחנו קוראים לו מנהיגות.
בעידן של פוסט אמת, א.נשים ישתוקקו לשני סוגים של מנהיגות:
מנהיגות שיודעת את האמת
אלו מנהיגים ומנהיגות שיודעים.ות מה לעשות ואיך לעשות ובעיקר להבטיח שאם נעשה את זה, נזכה לעתיד טוב יותר
ואני לא מדבר רק על מנהיגים פוליטיים.
אני מתכוון למנהלים ומנהלות בארגונים סביבכםן - כאלה שהמנהיגות שלהםן מבוססת על הפוזיציה שלהםן כמי שיודעים.ות. והמסר שלהםן הוא: תלכו אחרי כי אני יודע.ת לאן ללכת ומה יש לעשות.
מה שחשוב במנהיגות מהסוג הזה הוא המסר.
מנהיגות שמחוברת לאמת שלה
בניגוד למנהיגות שיודעת את האמת, מה שמושך במנהיגות שמחוברת לאמת שלה הוא לאו דווקא המסר אלא המנהיג או המנהיגה בעצמםן.
כח המשיכה של מנהיגים ומנהיגות מהסוג הזה הוא היכולת לשמור על אותנטיות גם במצבים של חוסר ודאות ומורכבות גבוהה.
למה אותנטיות כל כך מושכת?
אני חושב שלפחות חלק מהתשובה קשורה לזה שאותנטיות מאפשרת מגע עם האני הפנימי של האדם. האותנטיות כאילו מקלפת את שכבות ההגנה שיש לנו ונותנת לסביבה שלנו גישה למקומות האישיים ביותר שלנו.
זה מעורר אמפתיה ורצון לחיבור.
אבל – וזה אבל חשוב – כדי שהחיבור הזה לא יהיה הרסני, צריך שלמנהיג או למנהיגה יהיה חיבור אותנטי עם עצמםן (הפסיכולוגיה קוראת לזה "עצמי אמיתי" בניגוד ל"עצמי כוזב" שהוא הניכור והניתוק של האדם מעצמו)
מה זה אומר חיבור אותנטי עם עצמי?
זה אומר רמה גבוהה של מודעות עצמית – של הבנה מה שלנו ומה לא.
זה אומר שאנחנו מכירים את ההשלכות שאנחנו עושים ואנחנו מוכנים לקחת בחזרה בעלות על החלקים "הפחות טובים" שלנו.
{
בסוגריים נרחיב ונאמר שהשלכה (projection) היא מנגנון הגנה פרימיטיבי שנועד לשמור עלינו מלבוא במגע עם החלקים השליליים בנפש שלנו.
הוא עובד בצורה די פשוטה.
כשיש משהו שאנחנו לא יכולים לסבול בעצמנו, אנחנו נמצא בסביבה מישהו או מישהי עם מאפיין דומה ואז נשליך עליהםן את הדבר הבלתי נסבל הזה – כך שעבורנו הםן יהיו אלו שמזוהים איתו.
בצורה הזו יש בית חדש לתכונה או המאפיין שאנחנו לא רוצים לראות בעצמנו ואנחנו משוחררים מלבוא איתה במגע.
אמרנו מנגנון הגנה כלומר מנגנון שבא להגן עלינו, אבל יש לו גם downside. אם אנחנו משתמשים בו יותר מדי, אנחנו עלולים לאבד קשר עם מי שאנחנו באמת.
סגור סוגריים.
}
מה זה עוד אומר חיבור אותנטי עם עצמי?
זה אומר שאנחנו מעיזים לרצות את מה שמגיע ונכון לנו בלי שנכניס פנימה את הקולות שדוחפים אותנו לוותר בגלל שלל סיבות ותירוצים.
יש מקרים שבהם אל תוך קבלת ההחלטות שלנו נכנסים שיקולים מהסוג של: אני לא רוצה לפגוע / חשוב לי שיאהבו אותי / לא נעים לי להתעמת / אחר ___________
זה לא שהשיקולים האלו חסרי חשיבות, אבל אם הם מופיעים יותר מדי פעמים זה אומר שאנחנו מתרחקים מהסנטר שלנו – מהעמדה האמיתית שלנו – וחיישני האותנטיות של מי שסביבנו יחושו את זה מיד.
תעשו עם עצמכם מבחן קטן.
תחשבו כמה דברים אתםן לא מספרים.ות לעובדים ולעובדות שלכםן ולא משנה אם זה כדי "להגן" עליהםן או עליכםן – ככל שהפער בין מה שבלב למה שבפה גדול יותר, המנהיגות שלכםן נשחקת.
בכלל, אני חושב שהאמת לא מקבל מספיק רספקט ביחסים הבין אישיים במקום העבודה.
יותר מדי פעמים אני מוצא את עצמי שואל "למה לא פשוט להגיד את האמת?"
בדיעבד, אגב, ברב המקרים, גם כשהאמת קשה, הצד השני יוכל לעמוד בה וגם להעריך את האותנטיות.
אני מעריך שככל שהמציאות סביבנו תהיה מבולבלת יותר, ככל שיהיה קשה יותר להבדיל בין מה נכון ומה לא נכון, כך יגדל כח המשיכה של מנהיגות אותנטית, של מנהיגים ומנהיגות שיהיו מחוברים יותר לעצמםן וכך יתנו מקום לאחרים להתחבר אליהם.
