איפה פה החצר האחורית
24-07-2022
לפני כמה חודשים הובלתי יחד עם עוד שתי קולגות, יומיים של סדנת role analysis לסגל מנהלות אגף הרווחה של אחת הערים הגדולות בארץ.
מה זה role analysis?
נרחיב על זה בהזדמנות אחרת
{
בסוגריים נאמר בקצרה שrole analysis הוא תהליך קצר שמטרתו לחשוף את התפקיד הלא מודע שאנחנו נושאים איתנו בכל תפקיד פורמלי שאנחנו מבצעים.
הרעיון מבוסס על זה שמגיל מוקדם מאוד אנחנו מגבשים תפקיד לא פורמלי שמשרת אותנו ואת הקבוצה סביבנו.
מניסיוני בעבודה עם הכלי הזה, לא תמיד אנחנו מודעים לתפקיד הלא פורמלי שלנו, וגם כשכן, אנחנו לא בהכרח מודעים לעוצמה שלו ועד כמה הוא מפעיל אותנו ביום יום.
סגור סוגריים.
{
בתחילת הסדנא המשתתפות (כולן עובדות סוציאליות בהכשרתן הבסיסית) סיפרו לי על קצה המזלג על עולמן המקצועי.
מיותר לומר שלא הבנתי כמעט שום דבר ממה שהן אמרו, לא את התפקדים ולא את התארים הפורמליים שאמורים להסביר אותם.
מה כן הבנתי?
הבנתי שמדובר בנשים שמטפלות בחצר האחורית של החברה.
הם מטפלות בהוצאת ילדים מבתים מסוכנים, באלימות במשפחה, בזנות, בהתמכרויות קשות ובעוד הרבה מאוד דברים שרובנו לא פוגשים ביום יום.
אם תשאלו אותי, התפקיד שלהן הוא לתחזק את החצר האחורית שיש בכל חברת שפע כדי לשמור אותה רחוקה מהעין ומהלב ולמנוע ממנה לגלוש אל קדמת הבית.
החצר האחורית הוא ביטוי שגור לתיאור של אותם דברים שקורים אצלנו ואנחנו מעדיפים להסתיר ולהרחיק מהויטרינה.
החצר האחורית היא כל מה שאנחנו לא רוצים שיחשבו או ידעו עלינו – אם תרצו, החצר האחורית היא כל מה שלא עולה לרשתות החברתיות.
בין אם מדובר באינדוידואלים, בארגונים או בחברה האנושית באופן כללי, תמיד יש חצר אחורית.
תמיד יש משהו שנעדיף להסתיר.
שנעדיף לא לראות.
שנעדיף לנתק ממנו מגע.
כשמדובר בארגונים, אלו יכולים להיות אנשים/ מחלקות/ מוצרים/ שירותים/ תהליכים/ ערכים/ נורמות/ אחר____ שנעדיף להצניע או להתעלם מהם.
אני מתאר לעצמי שחלק מכםן מנסים.ות עכשיו ללא הצלחה לזהות את החצר האחורית של הארגון שלכםן.
זה לא אומר שהחצר האחורית הזו לא קיימת.
כשאני מתחיל לעבוד עם ארגון חדש אני מנסה להבין איפה היציאה לחצר האחורית.
זה לא קל.
לא כי מישהו מנסה במודע להסתיר ממני משהו.
להיפך.
לרב מספרים לי בכנות כואבת על הקשיים, התסכולים והבעיות של הארגון (תכלס, בשביל זה קראו לי...)
אבל לפעמים זה לא מספיק.
לפעמים כל הסיפורים וההסברים על מה שקורה בארגון עוברים באופן לא מודע דרך פילטר שיצרנו לנו, פילטר שמסנן את מה שקורה בחצר האחורית שלנו.
למה אנחנו עושים את זה?
כי לעיתים אנחנו כל כך נחרדים מהמחשבה על קיומה של החצר האחורית שאנחנו מדחיקים אותה אל מתחת לשכבת המודעות.
עכשיו, תישאלו בצדק, מה רע בהדחקה? הדחקה היא מנגנון הגנה לא רע. אם הוא קיים, כנראה שהוא משרת צורך בסיסי.
זה נכון.
אבל יש לזה מחיר.
התחזוקה של חצר אחורית כזו דורשת אנרגיה. אנרגיה אירגונית שבמקום להיות מושקעת במשימה המרכזית של הארגון היא מתבזבזת על לשמור את מה שמודחק שישאר בחצר האחורית ולא יצוץ לפתע בסלון.
ככל שהחצר האחורית מכילה יותר מרכיבים, כך היא מאיימת יותר להתפרץ ובהתאם היא גוזלת יותר אנרגיה כדי לשמר אותה מודחקת.
בסופו של דבר המטרה של כל מערכת היא שכל המרכיבים שלה יהיו כל הזמן באינטגרציה ובהלימה אחד עם השני וכמובן עם המשימה המרכזית שלשמה המערכת קיימת.
זו כמובן אוטופיה שלא מתקיימת במציאות אבל זו צריכה להיות השאיפה של המנהיגות של הארגון.
כשאנחנו מתחזקים חצר אחורית, שאליה מושלך כל מה שלא עולה בקנה אחד עם מה שאנחנו רוצים שיחשבו עלינו, אנחנו פועלים בניגוד לשאיפה הזו.
