יום הבוחר.ת
31-10-2022
מחר בחירות.
אני מאלה שמתרגשים ביום הזה.
אני עדיין חושב שזו חגיגה דמוקרטית ואין בי טיפת ציניות כלפי המעמד.
הצבעתי בכל מערכות הבחירות מאז ניתנה לי הזכות לעשות זאת ואני אמשיך להצביע גם אם יהיו בחירות כל חודשיים.
אני לא תמים, אני לגמרי ער לציניות ולאופורטוניזם של הנבחרים והנבחרות שלנו ששולחים.ות אותנו שוב ושוב כדי לשפר עמדות ולשדרג את מעמדםן.
ובכל זאת, יום הבחירות הוא ביטוי להיותנו עם חופשי בארצנו ואותי זה מרגש כל פעם מחדש.
אפרופו חופש, בשבוע שעבר ניפגשנו, הדר קליר ואנוכי, לארוחת ערב נעימה על חוף הים בחיפה עם פרופ' אייזק גץ, המחבר של חופש בע"מ, שהגיע לביקור קצר בישראל.
(אני מאמין שמהארוחה הזו יתפתח משהו שנוכל לעדכן עליו בעתיד הקרוב).
הספר הוא mindblower – מומלץ מאוד
מה שמייחד אותו מספרי ניהול אחרים שיצא לי לקרא (אני לא אוהד גדול של הז'אנר) הוא שהוא לא מביא מודל, הוא לא נותן טיפים, הוא לא מסביר מה לעשות ואיך.
לא, הוא לא פרקטי.
ממש לא.
{
בסוגריים נאמר שלפעמים יוצא לי עשן מהאוזניים כשאני שומע את הפרקטי הזה.
למה חייבים להיות כל כך פרקטיים? למה זה יהיה אסון אם מנהלים ומנהלות ישהו קצת בהלך רוח פילוסופי? מהורהר...?
זה לא פשוט לנהל.
זה כרוך במשאבים נפשיים לא מבוטלים שמפגישים אותנו עם מקומות פנימיים שלא תמיד נעים לנו לבוא איתם במגע.
לפעמים חשוב להיות מודעים לדברים גם אם לא ברור מה אפשר לעשות איתם מיד.
סגור סוגריים.
}
הוא לא עושה את כל הדברים האלה, שרב ספרי הניהול עושים.
הוא פשוט מספר סיפור.
הרבה סיפורים מאלפים על ארגונים חופשיים.
מה זה ארגונים חופשיים?
ארגונים חופשיים מעניקים לעובדות ולעובדים שלהם את מקסימום החופש לבחור מה לעשות ואיך לעשות.
למה הם עושים את זה?
כי הם מאמינים שהעובדים והעובדות האלו יעשו את מה שנכון וראוי להעשות לטובת הארגון.
הם מאמינים שלעובדים ולעובדות שלהם יש כוונה טובה והם לא חושדים שהםן ינסו לנצל את הארגון אם הוא רק יסיט את מבטו ולא יפקח עליהםן.
אל תטעו, חופש הוא לא אנרכיה, בארגונים האלה יש חוקים ויש כללים וכולםן נדרשים ונדרשות לשמור עליהם.
רק שבארגונים החופשיים, מי שקובע את החוקים הם (בין היתר) אלו שיושפעו מהם וברגע שנקבע כלל, הנחת המוצא היא שהעובדים והעובדות יקפידו עליו.
עכשיו, אם חולפת בראשכםן המחשבה שאולי מדובר בארגונים מודרניים, אם אתםן ישר מניחים.ות שאלו ארגוני הייטק/ סטרטאפים/ חדי קרן וכו' – תחשבו שוב.
מדובר על ארגונים שחלקם ותיקים מאוד וחלקם שייכים לעולם התעשייה הקלסי.
אין קשר לגיל הארגון ולתחום שבו הוא פועל – מה שמשותף לארגונים האלו הוא שיש בהם מנכלים שהאמינו בתפיסה הזו והובילו תהליכים (לפעמים) בלתי יאמנו כדי להפוך את הארגון שלהם לארגון חופשי.
כאמור, אין בספר מודל או מרשם איך להפוך את הארגון להיות חופשי.
הטענה של גץ היא שלהכתיב מודל חיצוני לארגון תהיה פעולה שהיא ההיפך מחופש.
זו הסיבה שהוא לא מוכן לייעץ לארגונים שרוצים לעשות טרנספורמציה ולהיות חופשיים.
העמדה שלו היא שבסוף זו שאלה של מנהיגות.
מנהיגות שמאמינה בעובדים ובעובדות, רואה בהםן שותפים.ות ולא משאבים וסומכת עליהםן ועל הבחירות שהםן יעשו.
כששוחחנו בעבר על הרעיון של ארגונים חופשיים עם מנ"כלים ומנכ"ליות בישראל, היו כאלה שהתחברו לרעיון אבל חשבו שאי אפשר לשנות ארגונים לא חופשיים ולהפוך אותם להיות כאלה. אלא אפשר רק להקים ארגונים כאלה מסרקץ'.
הספר של גץ מראה שיש דוגמאות לארגונים שעברו שינוי כזה.
במהלך הארוחה הוא סיפר לנו שהוא הוביל בצרפת במשך שנים רבות קבוצת מנכלים \שהובילו תהליכי חופש בארגונים שלהםן.
אז אולי זה לא בהכרח בלתי אפשרי להוביל ארגון לחופש.
אמרנו שאין בספר מודל, אבל במבוא הוא כן מזכיר 4 לקחים קצרים שהוא למד במסע שלו לארגונים חופשיים.
אני אשתף רק באחד מהם שאני אוהב במיוחד: תפסיקו לנסות להחדיר מוטיבציה בא.נשים שלכםן - תבנו סביבה שתאפשר להםן לגלות את המוטיבציה העצמית שלהםן לבד.
אמן.
