למה לי פוליטקה עכשיו

18-12-2022

אומרים שבקרוב תהיה לנו ממשלת ימין על מלא.
למה דווקא ימין?
מי החליט מה זה ימין ומה זה שמאל?
למה שלא נגיד שמרצ היא מפלגת ימין ועוצמה יהודית היא שמאל?

האמת שההסבר לכך הוא די שרירותי והוא בן יותר מ 200 שנים.
בניסיון להתגבר על המשבר הכלכלי שפקד את צרפת בסוף המאה ה 18, נאלץ לואי ה 16 להסכים להקמת של מועצה מחוקקת.
המועצה יצגה את שלושת המעמדות: האצולה, הכנסיה ואת פשוטי העם.
סדר הישיבה באסיפה היה כזה שמצד ימין ליושב ראש ישבו נציגי המפלגות השמרניות שצידדו בהמשך שלטונו של המלך ובצד שמאל ישבו אלו שצידדו בביטול המלוכה ובשינויים רדיקליים במבני הכח של צרפת.
ללואי ה 16 זה לא עזר, הנ"ל איבד את ראשו במהלך האירועים שקיבלו את השם המהפכה הצרפתית. ואנחנו נשארנו עם החלוקה בין ימין ושמאל בפוליטיקה שנשמרת עד היום.
המפלגות שנחשבות יותר שמרניות נקראות ימין ואילו אלו שנחשבות ליותר פרוגרסיביות נקראות שמאל.

אומרים שבקרוב תהיה לנו ממשלת ימין על מלא.
מי יודע, אולי גם המלוכה תחזור.

אניווייז, כמו שהבנתםן היום אנחנו בענייני פוליטיקה.
פוליטיקה ארגונית כמובן.

למרות השם הרע שיצא למונח פוליטיקה ארגונית, אני דווקא די אוהב אותו.
האמת שאני אוהב מאוד פוליטיקה בכלל.
אל תשפטו!

כשאנחנו מדברים על פוליטיקה אנחנו מתכוונים באופן כללי למסגרת לקידום רעיונות, מטרות ושאיפות למען הציבור בתוך מערכת של כללים וחוקים שנועדו להסדיר את התהליך הזה (זו הגדרה שהמצאתי ואני לא בטוח שהיא מדוייקת במאה אחוז אבל היא מספיק טובה לדיון שלנו).
זה נכון לפוליטיקה ברמה הלאומית וזה נכון גם לפוליטיקה ברמה הארגונית.

למה יצא לפוליטיקה מוניטין כל כך שלילי?
הייתי אומר שזה בגלל שיותר מדי פעמים פוליטיקאים ופוליטיקאיות ניצלו את המסגרת הציבורית כדי לקדם את האינטרסים האישיים שלהם.
וגם כי לא פעם זה נעשה בתחום האפור בואכה שחור ובכל זאת הםן לא נענשו והמשיכו לעסוק בתפקיד גם אחרי שנתפסו בקלקלתםן.

אבל נראה לי שהסיבה העמוקה יותר קשורה לזה שבדרך כלל הפוליטיקה היא זירה של מאבקי כח, עטירת ציניות ונעדרת אמפטיה וחמלה (בהכללה כמובן).
מי שעוסקים ועוסקות במקצוע הזה נתפסים.ות כחסרי נאמנות ויושרה, שמסוגלים.ות להפר בריתות באותה מהירות שבה הםן יחתתמו על חדשות.

{
בסוגריים נאמר שזה תמיד מצחיק אותי כשאומרים לי "אצלנו בארגון אין פוליטיקה".
חברות וחברים - אין דבר כזה.
ארגון בלי פוליטיקה הוא ארגון חסר חיים, זה ארגון בלי רצון לקדם שום אג'נדה.
להיפך – אנחנו רוצים ארגון עם הרבה פוליטיקה.

כמובן שאני מבין שכשאומרים לי "אין אצלנו פוליטיקה" הכוונה היא שאין את המרכיב הנכלולי של הפוליטיקה, את המרכיב הלא אותנתי ולא ישר, את החלק של העמדת הצרכים האישיים לפני הציבוריים.
גם בקשר לזה, אני חייב לומר שיש לי סקפטיות – אבל זה נכון שיש ארגונים שבהם השימוש במרכיבים הפחות יפים של הפוליטיקה הוא פחות שכיח.
סגור סוגריים.
}

אז איך באה לידי ביטוי פוליטיקה ארגונית?
בואו ניקח לדוגמא צוות הנהלה של חברה דימיונית כלשהיא.
החברה הדמיונית שלנו סובלת מבעיות ב delivery שלה, הארגון לא עומד בחלק מהיעדים שלו.
עכשיו, נדמיין שיש בחברה מנהל פיתוח, ונאמר שקוראים לו שמוליק, ונאמר גם ששמוליק חושב ששורש הבעיה בתהליך ה delivery  קשור לזה שצוותים מרכזיים בתהליך לא מסונכרנים ולא פועלים בתיאום כפי שנדרש.
שמוליק רוצה לשכנע את חברי ההנהלה שמה שיפתור את הבעיה זה שכל הצוותים האלה ינוהלו תחת מנהל אחד ושלאותו מנהל קוראים שמוליק.

זה השלב בו שמוליק צריך לעשות פוליטיקה.
זוכרים את ההגדרה של פוליטיקה?
מסגרת לקידום רעיונות, מטרות ושאיפות למען הארגון בתוך מערכת של כללים וחוקים שנועדו להסדיר את התהליך הזה (החלפתי את המילה ציבור במילה ארגון שיותר רלוונטית לפוליטיקה ארגונית)

השאלה היא האם הפוליטיקה של שמוליק תהיה פוליטיקה מקדמת, כלומר פוליטיקה שמקדמת את מטרות הארגון גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
איך נדע?
השאלה הראשונה שצריך לשאול היא האם האינטרס של שמוליק הוא אישי או מערכתי.
שמוליק דואג לעצמו או לחברה? הוא מונע מניסיון לצבור יותר כח אישי או מתוך ניסיון להיטיב עם הארגון ומתוך רצון לפתור את בעית ה delivery?
אגב, אם יש לו אינטרס אישי זו לא בהכרח בעיה. זה בסדר גמור אם האינטרס הארגוני מתלכד עם האינטרס האישי – זה רק מסבך קצת את המצב כי אז שמוליק צריך לברר לעצמו בצורה כנה שמה שהוא מציע אכן מתאים לאינטרס של החברה וזה לא רק עלה תאנה לרצון שלו לקדם את עצמו.

השאלה השניה שצריך לשאול כדי להבין אם מדובר בפוליטיקה מקדמת היא האם שמוליק מיודענו מכיר (את ו)באינטרסים של שאר בעלי העניין שמעורבים בסיפור.
גם אם ההצעה של שמוליק אכן טובה לחברה, יכול להיות שהיא לא תרד בקלות בגרון לחלק מהקולגות שלו.
ההצעה של שמוליק יוצרת התלכדות של האינטרס האישי שלו ושל האינטרס של הארגון, אבל באותה עת היא מביאה לזה שעבור חלק מהקולגות שלו היא יוצרת דווקא פיצול בין האינטרס האישי והארגוני.
אם שמוליק רוצה להעביר אליו תחומי אחריות שנמצאים כרגע אצל חברי הנהלה אחרים, מאוד יכול להיות שהם יחושו פגועים ברמה האישית גם אם יבינו שזה נכון מבחינה ארגונית.
זו שאלה קריטית כי היא תכתיב את האופן שבו הוא יתנהל.
אפשרות אחת היא שששמוליק יבחר להתעלם מהקושי של הקולגות שלו ויצליח לגרום להחלטה להתקבל למרות דעתם
או
האפשרות האחרת היא שהוא יבין את הקושי של הקולגות שלו ויתמודד איתו הזה בצורה ישירה וכנה.
הוא יצטרך לשכנע א.נשים, שהםן לא הוא בעצמו, לקבל את דעתו למרות שיש מצב שהםן יפגעו מזה.
זה יצליח רק אם יהיו לו איתםן יחסים אישיים שמבוססים על אימון.
זה נכון ששמוליק עשוי להצליח לשכנע אותםן גם בעזרת לחיצה על נקודות מסוימות, זיהוי של האינטרס שמפעיל אותםן ורקימת בריתות של אינטרסים אישיים.
אבל זו לא תהיה פוליטיקה מקדמת.
פוליטיקה ארגונית שמקדמת את הארגון מבוססת על אמון.

השאלה השלישית שצריכה להישאל כדי להבין האם מדובר בפוליטיקה מקדמת היא מה שמוליק יעשה כדי להביא להחלטה שהוא מאמין בה.
שמוליק לא יצליח לקדם את מה שהוא מאמין בו ללא הבנה של איך המערכת עובדת.
שמוליק כנראה מכיר את המבנה הארגוני הפורמלי. השאלה היא האם הוא יודע מי הםן אנשי המפתח בתהליך שהוא רוצה להשפיע עליו?
האם הוא מודע למבנה של הרשת הארגונית?
האם הוא מכיר את האסטרטגיה הניהולית של הארגון? האם הוא מודע ליחסי הכח בהנהלה?
כל אלו ועוד יצטרכו את ההתייחסות שלו להיות מסוגל להניע את המערכת לכיוון שהוא מעוניין בו.

עכשיו בואו ננסה למדל הסיפור של שמוליק.
מה היה לנו שם?
מה הופך פוליטיקה לפוליטיקה מקדמת?
1.האינטרס האישי לא משבש את ראיית האינטרס הארגוני
2.יחסי אמון עם הגורמים המעורבים בעניין
3.הבנה עמוקה של הדינמיקה ויחסי הכוחות בארגון

בכל אחת מהנקודות האלו, שמוליק (וכל אחד ואחת מאיתנו) יכולים לבחור בין פוליטיקה מקדמת ובין פוליטיקה כמו זו שהפכה את המושג פוליטיקה מדבר נאצל לדבר כל כך בזוי.