על חייזרים ויחסי ציבור

29-01-2023

פול בנוויץ היה פעיל מרכזי באגודת המאמינים בתאוריית החוצנים שמנסים להשתלט על כדור הארץ.

בשנות ה 80, כשחי ליד בסיס של חיל האויר האמריקאי בניו מקסיקו, הזדמן לו לראות מדי פעם מראות מוזרים של אורות נעים בשמיים.

זה כמובן העצים את האמונה שלו במתקפת חוצנים קרובה (וגם שלח אותו לכמה חודשים של אשפוז בכפיה אחרי שהחליט שאישתו נשלטת על ידי חייזרים).

למרבה הפלא, כשדיווח לרשויות על מה שראה וחשב, הם איששו את התאוריה שלו וגרמו לו לחשוב שמדובר בסוד כמוס שעליו לשמור מכל משמר.

הם ידעו שאפשר לסמוך עליו שלא ישמור על הסוד הזה.

בנוויץ לא היה היחיד.

היו כמוהו עוד רבים ברחבי ארצות הברית.

בדיעבד התברר שהוא ואחרים היו חלק מתכנית הטעיה של הממשל האמריקאי שפיתח כלי נשק חדישים במסגרת המלחמה הקרה.

כדי להסתיר את העובדה שמדובר בכלי נשק שוברי שיוויון עם הרוסים, במערכת הבטחון האמריקאית הגו תכנית הטעיה – מתקפת חייזרים.

בנוויץ היה טרף קל.

התכנית הזו היתה חלק מתכנית רחבה יותר של הממשל האמריקאי.

היועצים של הנשיא רייגן קראו לה perception management.

הם הבינו שבעולם מורכב ומסובך כל כך, למנהיגים אין הרבה השפעה על מה שבאמת קורה במציאות.

אב ל יש להם יכולת לשנות את תפיסת המציאות של הציבור.

היום נדבר על Perception management במסגרת הארגונית.

נתחיל מהסוף.

לנהל את ה perception שלך ושל היחידה שאת.ה מנהל.ת זה לא nice to have, זה גם לא עניין בזוי של "פוליטיקאים" – זה חלק מהעבודה.

אפשר פחות לאהוב את החלק הזה, אבל בתפקידים בכירים אין לכםן את המותרות להחליט שאת זה אתםן לא עושים.ות.

ולא רק שזה לא 'לא מקצועי' אלא שזה, לדעתי, חלק מהמקצועיות שלכםן כמנהלים ומנהלות (ואם שואלים אותי – אתםן צריכים.ות להימדד על זה. גם על זה).

ולחדשות בהרחבה.

דיברתי פה לא מזמן על פוליטיקה ארגונית.

אחד העקרונות של פוליטיקה מקדמת היא לנהל את ה perception שלכםן כמנהלים ומנהלות ושל היחידות שאתםן מנהלים.ות.

למה?

מכמה סיבות.

אחת מהן, היותר חשובה לדעתי, היא שלאופן בו אתםן נתפסים.ות יש קשר ישיר למרחב ההשפעה שלכםן בארגון.

ככל שהתפיסה שלכםן כמנהלים או מנהלות באופן אישי ושל היחידה שאתםן מובילים.ות, תהיה מותאמת יותר לתרבות, לאסטרטגיה ולאינטרסים של הארגון, כך תגדל היכולת שלכםן להשפיע ולהוביל מהלכים מערכתיים.

כשאני מדבר על זה עם מנהלות ומנהלים, אני נתקל בשתי תגובות עיקריות:

1. תחושה של סלידה מהרעיון ("לא באתי לנהל כדי לעשות PR")

2. מחשבה נאיבית שבארגון יודעים היטב מה קורה אצלם ואין צורך להשקיע בזה יותר מדי

לגבי התגובה הראשונה, כאמור, ניהול ה perception הוא חלק חשוב (בואכה קריטי) מעבודת הניהול (בתפקידים בכירים בעיקר)

{

בסוגריים נאמר שבחברות ישראליות שהן חלק מתאגיד גלובלי, ניהול ה perception חשוב אפילו יותר.

כשבעלי העניין שלך נמצאים מעבר לים ודוברים שפה שהיא.. ובכן... לא עיברית, יש להם בדרך כלל סט אינטרסים שהוא רחב יותר מזה שלך. אם הם לא יהיו מודעים למה שקורה אצלך בארגון, הם עלולים לקבל החלטות בניגוד לעמדתך.

כמו שאמרנו – מדובר על הגדלת מרחב ההשפעה שלך.

מי שהיו בפוזיציה הזו מכירים את תחושת התסכול כשיחידה אחרת שדוברת את שפת האם של ההנהלה זוכה להערכה רבה יותר על אף שלכולם ברור שהיא לא ראויה לזה.

סגור סוגריים.

}

לגבי התשובה השניה – המחשבה הנאיבית שבארגון יודעים היטב מה קורה אצלכםן.

נו טוב, התשובה טמונה בגוף השאלה, זו מחשבה נאיבית.

גם אם לכל מי שנמצאים סביבך יש גישה לכל הידע שיאפשר להםן לדעת מה קורה אצלך ביחידה,

גם אם את.ה שולח.ת דוחות מפורטים וקריאים שמתארים את הפעילויות השונות שאת.ה מוביל.ה,

גם אם את.ה מקפיד.ה לעדכן בישיבות הנהלה על הסטטוס של הפרויקטים שלך,

גם אם את.ה עושה את כל זה - זה לא אומר שהמסר יעבור.

למה?

כי זה רק אחד מתוך שלושת המרכיבים של ניהול ה perception.

המרכיב הראשון הוא להגדיר מה ה perception שאת.ה רוצה שיהיה לך כמנהל.ת וליחידה שלך.

תזכרו שאנחנו בקונטקסט של השפעה בארגון אז צריך לחשוב איזה perception יתרום להשפעה שלכםן.

המרכיב השני הוא כאמור – לתקשר את מה שקורה בצורה שתהלום את ה perception המבוקש (כמובן שזה בהנחה שזה גם בהלימה עם המציאות – אנחנו לא בעניין של לזייף)

המרכיב השלישי הוא לוודא שהמסר עובר.

איך תדעו שהמסר עובר?

כמו שאני אומר תמיד – כשאתם לא יודעים, תשאלו.

כן, בדיוק כך.

שבו עם הקולגות שלכםן מדי פעם ותשאלו אותם מה ה perception שלכםן ושל היחידה שלכםן בעיניים שלהם.

אם בחרתםן במקצוע הניהול (או שהוא בחר בכםן), אז באחריות שלכםן לנהל את כל מה שמושפע ומשפיע על ההצלחה שלכםן ושל היחידה שלכםן – גם את יחסי הציבור.