לפרק את החומות בארגון - 30 שנה להפלת חומת ברלין

03-11-2019

הפוסט היום בהשראת החגיגות לציון שלושים שנה לנפילת חומת ברלין.

שבוע שעבר כתבתי על הצורך בקשרים רופפים.

רבים שאלו אותי אם זו טעות - אז לא, זו לא טעות.

נתחיל בהשאלה מעולם הכימיה: כאשר יש קשרים חזקים בין חלקיקי החומר נדרשת אנרגיה גבוהה כדי לשנות את מצב הצבירה שלו.

ארגונים פועלים באופן דומה.

נסביר...

באופן מסורתי החלוקה הפורמלית של ארגונים היא דיסיפלינרית - מחלקת תפעול, אגף מכירות, חטיבה עסקית, יחידה טכנולוגית וכו'

לא ניכנס לסיבה ההיסטורית שבגללה ארגונים נבנו בצורה כזו, מה שחשוב לעניינינו זה שאנשים מזהים את הערך האישי שלהם לארגון בהקשר של היחידה שאליה הם משתייכים.

למה אני מתכוון...

המבנה הפורמלי של הארגון הוא דיסיפלינרי ולכן כאשר (למשל) איש שיווק מגיע לארגון הוא מצטרף למחלקת השיווק.

המנהלים והעובדים בצוות שלו הם אנשי שיווק – ולכן מה שבדרך כלל קורה זה שהוא רואה את הארגון דרך העיניים של... נכון! שיווק.

החיבור שלו עם הארגון ועם המטרות שלו מקבל את הגוון של המחלקה שאליה הוא שייך.

מה שקורה בלא מעט ארגונים זה שעם הזמן סביב כל יחידה דיסיפלינרית מתפתחת חומה שלא מאפשרת לאנשים מבחוץ לחדור אליה.

מי שלא מכיר את התופעה – שיקום!!

כדי להתאים לשינויים שמתרחשים סביבו, נדרש הארגון לחיבורים בין אנשים וידע מכל מרכיביו. ארגון שרוצה לשגשג במאה ה 21 חייב לפרק את החומות בין היחידות השונות שבתוכו. עליו לרופף את הקשרים הפורמליים שבין העובדים למחלקות שלהם כדי לאפשר יותר קשרים בין עובדים מיחידות שונות.

אם נחזור להשאלה מעולם החומר - אנחנו רוצים ארגון שלא ידוש הרבה אנרגיה כדי לשנות מצב צבירה

עכשיו אפשר להבין למה Spotify הוא מודל מוצלח – מודל ה Tribes שובר את החומות ומקצר את המרחק בין העובדים לבין עצמם והלקוחות שלהם.