דרוש מנהל בכיר. יכולת לפתור בעיות - חיסרון.
24-11-2019
מכירים את ההרגשה הזו שאתם מצליחים לפתור בעיה שהרבה אנשים מנסים כבר הרבה זמן לפתור ולא מצליחים?
הרגשה מדהימה, נכון?
אני זוכר במיוחד מקרה לפני הרבה שנים כשהייתי ראש צוות תכנה בחברת הייטק קטנה.
הייתי מותש אחרי כמה ימים של עבודה אינטנסיבית עם מעט שעות שינה, כששני עובדים שלי הגיעו אלי עם בעיה שהם התמודדו איתה כבר כמה שעות.
הם נראו מיואשים וחסרי אונים.
הספיקו לי כמה שאלות כדי להבין את מקור הבעיה. שלחתי אותם עם הכיוון לפתרון ואכן אחרי שעה הם חזרו לספר לי בהתלהבות שפגעתי בול.
למה אני מספר את הסיפור הזה?
באופן טבעי, בתחילת הדרך המקצועית שלנו אנחנו נדרשים לפתור בעיות טכניות. להיות ממש טובים בזה. עבור חלק גדול מאיתנו, לפתור בעיות שאחרים לא מצליחים היא מקור לחוויה של סיפוק רב שמציף אותנו בתחושה מאוד נעימה של כל-יכולות.
וצריך לומר את האמת... אנחנו מתמכרים לתחושה הזו.
כן, ממש ככה!
עכשיו תשאלו מה הבעיה בזה...
ככל שרמת הניהול בכירה יותר, אנחנו נדרשים להתמודד עם אתגרים שהפתרונות שלהם פחות ברורים וחד משמעיים ובעיקר... מייצרים פחות תחושת סיפוק בטווח הקצר (תחושה שכאמור חלקנו מכורים אליה ברמה כזו או אחרת).
כשאני נתקל במנהלים שצוללים לסוגיות טכניות בטענה שברגע הנתון הזה, מכל מיני סיבות, הם אלו שצריכים להוביל את הפתרון, אני חושב לעצמי שהאמת הלא נעימה היא שהם פשוט מכורים. כמו אויר לנשימה הם זקוקים לתחושת הסיפוק שמציפה אותם כשהם מצליחים לפתור את הבעיה.
מנהלים בכירים חייבים להיגמל מההתמכרות לפוזיציה של פותר הבעיות וללמוד לקבל תחושת סיפוק ופוטנטיות מההישגים שנדרשים ממנהלים ברמתם.
